#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. 1 ג' אבות נאמרו בשור: מנין לשן ורגל ומה תולדותיהם ומה דינם?	"&quot;ושלח את בערו ובער בשדה אחר&quot; <p dir=""rtl"">ושלח - זה הרגל וכן הוא אומר משלחי רגל השור והחמור, ובלא קרא הו&quot;א הינו שן וקמ&quot;ל אף בלא מכליא קרנא, כיון שלמדנו לושלח לרגל, דלא מכליא קרנא נלמד דומיא דשן. </p><p dir=""rtl"">וביער - זה השן וכן הוא אומר כאשר יבער הגלל עד תומו, בלא קרא הו&quot;א דזהו רגל וקמ&quot;ל אף דאזיל ממילא, אחר שביארנו דזהו שן, רגל דאזלי ממילא למדו דומיא דשן שלא חילקת. [לא היה די לכתוב ושילח דמשמע נמי שן כדכתיב &quot;ושן בהמות אשלח בם&quot; דהו&quot;א דוקא דשלח שלוחי כנ&quot;ל].</p><p dir=""rtl"">תולדה דשן - נתחככה בכותל להנאתה וטינפה פירות להנאתה. תולדה דרגל - הזיקה בגופה דרך הילוכה בשערה דרך הילוכה וכד'. </p><p dir=""rtl"">דין תולדותיהן כיוצא בהם שהרי הם ממש אותו היזק, שן גדרה יש הנאה להזקה ורגל הזקה מצוי ושניהם ממונך ושמירתן עליך, לבר מחצי נזק צרורות דהוא תולדה לרגל ואינו כיוצא בו שמשלם חצי נזק. </p>"	בבא קמא ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. 2 מה הוא תולדה דבור ומה דינה ומדוע?	"אין לומר אב י' תולדה ט' דזה אב למיתה וזה אב לנזיקין.<p dir=""rtl"">אלא אבנו סכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים, אם הפקירם הינו בור ממש, ואם לא הפקירם לשמואל דינו כבור ממש שכן תחלת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך ולרב אין חיובו מדין בור אלא מדין שור.</p>"	בבא קמא ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: 1 האם יש תולדה לאדם ומה דינה?	"אין לומר אב ער תולדה ישן, דאדם מועד לעולם בין ער בין ישן.<p dir=""rtl"">כיחו וניעו - אם מזיקים בהדי דאזלי כוחו הוא, לאחר שנחו הרי הם כבור.</p>"	בבא קמא ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: 2 מה הוא תולדה דאש ומה דינה ומדוע?	הינו אבנו סכינו ומשאו שהניחם בראש הגג והזיקו בהדי דקאזלי ודינו כאש ממש דכח אחר מעורב בהם וממונם ושמירתן עליך.	בבא קמא ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: 3 חצי נזק צרורות האם משלם מגופו או מן העליה והאם פטור ברה&quot;ר (מדוע חצי נזק צרורות הוא תולדה דרגל)?	רב פפא היה פשוט לו דמשלם מן העליה כרגל, רבא הסתפק ולשיטתו הטעם שחצי נזק צרורות הוא תולדה דרגל לפוטרו ברה&quot;ר.	בבא קמא ג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: 4 'ד' אבות נזיקין השור... והמבעה.. לא הרי השור וכו' מאי שור ומאי מבעה וכיצד יתבאר לא הרי וכו'?	"מבעה רב אמר זה אדם שנאמר &quot;אם תבעיון בעיו&quot; ושמואל אמר זה השן שנאמר &quot;נבעו מצפוניו&quot; רב לא אמר כשמואל דלא קתני נבעה ושמואל לא אמר כרב דלא קתני בועה. אין לומר מים כדכתיב &quot;מים תבעה אש&quot; דלא כתיב נבעו ואין לומר דקאי על אש דמוכח במשנה שמבעה ואש אינם דבר אחד. [לא נחלקו רב ושמואל בלימוד מהקרא שהרי לשניהם קשה כנ&quot;ל אלא בפ' המשנה.] <p dir=""rtl"">רב אמר שור כולל כל מילי דשור ומבעה זה האדם, והכי קאמר לא ראי השור שמשלם את הכופר כראי האדם שאין משלם את הכופר ולא ראי האדם שחייב בארבעה דברים כראי השור שאין בו ארבעה דברים הצד השוה שבהן שדרכן להזיק שור במועד ואדם בישן, ושמירתן עליך באדם תני ושמירת גופו עליו.</p><p dir=""rtl"">שמואל (למסקנא דרבא) תני שור לרגלו ומבעה לשינו, והכי קאמר לא ראי הרגל שהזיקה מצוי כראי השן שאין הזיקה מצוי ולא ראי השן שיש הנאה להזיקו כראי הרגל שאין הנאה להזיקו [וקרן התרבה מכשהזיק חב המסיק (דסיפא &lt;תוס'&gt;) ולא תני ליה בהדיא דלא מיירי אלא במועדים מתחילתן]. </p><p dir=""rtl"">רב לא אמר כשמואל - דשור משמע כל מילי דשור, ואדם דתני בספיא למחשביה בהדי מועדים, ושמואל לא אמר כרב - דכבר תני אדם בסיפא, והא דלא תני ליה ברישא דלא מיירי בנזקי גופו.</p>"	בבא קמא ג:		
